1
ובא אהרן אל אהל מועד. פירש"י אין זה מקומו של מקרא וכו' עד ונכנס שם להוציא כף ומחתה שהניח שם. וכתב הרמב"ן על כורחך המקרא הזה אומר דרשני שלא יתכן בשום פנים שצוה שיבא לאהל מועד ללא דבר רק לפשוט שם בגדיו ולהיותו עומד שם ערום בהיכל ה' ולהניחם שם אלא על כרחינו ובא אהרן אל אהל מועד לעבוד עבודה ולא הוצרך להזכירה והיא הוצאת כף ומחתה וטעם הכתוב שאמר למעלה ונתן את הקטורת לפני ה' וכסה ענן הקטרת וגו' לומר שיתן את הקטורת על האש עד שיעלה ענן הקטרת ויצא מיד והנה הכף והמחתה נשארו שם ועל כל פנים צריך להוציאם ועל כן נאמר ובא אהרן אל אהל מועד להוציאם ולא הזכירה הפרשה מה שעשה תחלה בבגדי זהב כגון תמיד של שחר אלא מתחיל בעבודת היום בבגדי לבן ומסדרו זה אחר זה שכן דרך הפסוקים בכל מקום להשלים הענין שהתחיל בו ואע"פ שיש בו קצת הענין מאוחר למה שיזכיר אחר כך ולכך אמר ובא אהרן אל אהל מועד בבגדים האלה להשלים עבודתו בהם והיא הוצאת כף ומחתה שהוא צריך להוציאם משם ופשט אחר צאתו את בגדיו אשר לבש בבוקר בבואו אל הקודש: